פרדייז (2010) - תיאטרון קליפה

תיאטרון קליפה

יצירתם של חברי קבוצת קליפה בשיתוף עם מאשה נמירובסקי.
משתתפים: עידית הרמן, ארתור אסטמן/ פיודור מקרוב,עודד צדוק, עמית בר-עם, רפאל ק האוגס.
דרמטורגיה: מאשה נמירובסקי | תפאורה: דמיטרי טולפנוב | תלבושות: עידית הרמן | עיצוב תאורה: אורי מורג

המופע הגרנדיוזי "פרדייז", על פי סיפור הבריאה, בוודאי היה סוחף אתכם אל תוך עולם פנטזיה, מופלא וקסום, לו רק יכולתם לצפות בו – אבל אתם יושבים מאחורי הקלעים.
 
במקום בו המציאות השתלטה על כל דמיון והותירה רק מציצנות פשוטה, תזכו לחוות את רגעי המתח של החלפת תלבושות מהירה, שינוע והפעלת תפאורות מורכבות, שחקנים מתרגשים, משחקי כוחות, חיות של קרטון, יאוש ופורקן, כבלים מאריכים, מאוויים כמוסים וחיים פרטיים ההופכים במהלך הצגה אחת לפארסה של ריאליטי.
 
פרדייז מספר את סיפורה של קבוצת תיאטרון במהלך הרצת הצגה על סיפור גן העדן. הבימאי הוא אלוהים והוא נשוי לחווה, אדם הוא כוכבן מפונק והנחש שחקן מתחיל. כשפועל הבמה מממש את זממו ומשתלט על אחד התפקידים הבימתיים, חייהם משתבשים לחלוטין אבל ההצגה נמשכת.
 
תיאטרון קליפה ידוע בעיקר בזכות ההפקות הגדולות שלו, המלאות בדימויים חזותיים עשירים. אך האם הקהל יודע מה קורה מאחורי הקלעים של מופעים אלו? ומה נדרש על מנת להפעיל את מנגנוני הפנטזיה? הרעיון נולד מאחורי הקלעים של אחת ההפקות הללו, בה נדמה כי הפעולות הטכניות המורכבות שמתבצעות מחוץ לבמה, הופכות לכוריאוגרפיה בפני עצמה והיחסים בין השחקנים בקלעים – לדרמה האמיתית.
על הבמה תמצאו את השחקנים מבצעים תפקיד כפול. מצד אחד הם הדמויות המופיעות בהצגה על סיפור הבריאה, שאותה אנחנו רק מדמיינים על ה"במה האמיתית", ומצד שני אנו פוגשים אותם בסביבתם הטבעית, ויכולים לצפות במעשיהם והיחסים שביניהם שלא באור הזרקורים. החיבור בין המופע הפנטסטי, אותו הם משחקים על הבמה המדומה, והריאליזם של התנהגותם מאחורי הקלעים, יחד עם עלילה מותחת ודרמתית, המקבילה לסיפור גן העדן מובילים לאינספור רגעים קומיים.

משך המופע: 60 דק'

"יש תיאטרון טוב, יש תיאטרון נפלא ויש תיאטרון קליפה. יש תיאטרון שכותבים עליו ביקורת ויש תיאטרון שכותבים עליו מכתב תודה. תודה לכם… תודה שהכאבתם ללחיי מרוב צחוק." (יובל בן-עמי, ישראל היום)

"הצגה מצחיקה להפליא והגיג פילוסופי מחוכם" (איתן בר יוסף, עכבר העיר תל אביב)

מתוך הביקורות
ביקורת של צבי גורן, אתר הבמה
ביקורת של איתן בר יוסף, עכבר העיר
ביקורת באנגלית, MidnightEast.com